מעברים

5.2011 - " מעברים "
בית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, תל-אביב
אוצר: אודי רוזנויין

לתערוכה מעברים של תמי כהן רקע יוצא דופן: חומרי הגלם נלקחו מבית יציקה לחלקי קטרים ששימש את רכבות המזרח התיכון משנת 1931 ועד 1948  ולאחר מכן את רכבת ישראל עד לשנת 1952. שבלונות העץ ששימשו ליציקת חלקי הקטרים הם חומרי הגלם לעבודות הפיסול בסדרת עבודות זו לה קוראת האמנית "הפנמה-החצנה" "באמצעות המיצבים אני חושפת תהליך אישי של התבוננות פנימה, תוך האנשת החומר. אני זורמת עם החיות שבעץ ונוגעת במקומות כמוסים ואינטימיים כמו מעברים מהילדות לזוגיות כשמשם אני עוברת מהעולם הפנימי כלפי חוץ לדמויות החולפות בחיינו, חיים ומות עד למבט לאינסוף".
בעיניה של כהן במעברים האישיים שלנו אנו מוקפים בשלל דמויות, כאשר לחלק מהן השפעה מכרעת על מסלול חיינו. בכל אחד מהמעברים אנו מנהלים קשר אישי, עם ההורה, עם בן הזוג, עם הילד, עם המשפחה, עם הבוס וכדומה. הדיאלוג האנושי נתפס כאחד התחומים המורכבים ביותר ומעורר שאלות רבות: אילו צרכים התקשורת הבינאישית מקנה ומספקת עבורנו? מה צריך כל אחד מבני הזוג לדיאלוג החיים לתרום לצורך שימור הקשר באותה נקודת זמן, איך מתמודד אדם בעל עולם פנימי מלא עם אותו קשר?
בתשובתה לשאלות אלו מציגה האמנית את המיצבים בזוגות כדי לבטא  תפישות שונות של התקשורת הבינאישית באמצעות הזוגיות: זוגיות מאוזנת. זוגיות אינטימית, זוגיות בתחפושת, זוגיות מאסיבית, זוגיות מתברגת וזוגיות בגובה העיניים.
הפרושים שונים אבל המקור הוא אחד– אותן שבלונות עץ שנותרו ללא שימוש במשך עשרות שנים. תוך שימוש באותנטיות החומר, ממחישה כהן כיצד ההיסטוריה מקבלת משמעות אחרת והופכת ל"פרויקט חי".

 אודי רוזנויין, אוצר