|
|
|
חדשות
|
הפיסול מבטא את התייחסותי ותפיסת עולמי בנושאים אישיים כמו זוגיות, היריון, חיים ומוות, האינטראקציה בין האדם הקטן והשולי ובין הממסד הבירוקראטי ובנושאים גלובליים כמו איכות הסביבה, מחזור פסולת תעשייתית, שימור תוצרים בעלי זיקה היסטורית ועוד.
יצירותיי עשויות ממגוון חומרים: ברונזה, אפוקסי, פוליאסטר ובשנים האחרונות אני יוצרת פסלים העשויים בעיקר מפסולת רכבתית: שבלונות של חלקי קטרים מעץ, חלקי מסילה, חלקי מנועים, מערכי גלגלים ועוד. חומרי הפיסול נלקחו מאתר בית היציקה לחלקי קטרים ששימש את רכבות המזרח התיכון משנת 1931 ועד 1948 ולאחר מכן את רכבת ישראל עד לשנת 1952. עבודות העץ בנויות בצורות מאוזנות, מעוגלות, מעין דימויי חפצים בלתי פונקציונאליים הקיימים במרחב חיינו, ומרמזות על השראה מודרנית למבנים ארכיטקטוניים אורבאניים המאזכרים מקדשים או מונומנטים בראשיתיים. הפיכת שבלונות העץ שנותרו ללא שימוש במשך עשרות שנים, ליצירות אמנות תוך שמירה על אותנטיות החומר, ממחישה כיצד ההיסטוריה מקבלת משמעות אחרת והופכת ל"פרויקט חי". הפריטים הנלקחים מאתרי התעשייה חושפים אותנו לשרשרת היצירה ההיסטורית ומהווים מקור עצום להשראה. ממדי הזמן של ההיסטוריה החדשה והנוכחית מתקצרים ומתהווים לנגד עיננו, מפעימים בי את ההיבט היצירתי על-ידי הטבעת שימושם מחדש של האלמנטים הקיימים. מרבית החלקים לקוחים ממרבצי חלפים משומשים של רכבות ופסי תנועה, ויכולים להתפרש כקריאת תגר או ביטוי של ערגה וגעגוע אל מוטיבים כל כך מוכרים וקונבנציונאליים בהיסטוריה של האמנות. |
תמי כהן, כל הזכויות שמורות, למידע נוסף צרו קשר עם ctami@smile.net.il